גזר דין בתיק ת"פ 25459-11-11

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפת קטין לפי סעיף 368(ב) לחוק העונשין - עבירה מיום 12.11.2011.

הנאשם הנו אביו של א.א.ק, קטין יליד 02.04.1995 (להלן: "הקטין"). בעת הרלוונטית לכתב האישום התגורר הקטין, יחד עם הנאשם ושאר בני משפחתו, בשכונה 3, בתל שבע ( להלן: "הבית").

הנאשם בחודש נובמבר 2011, שהה ביחד עם הנאשם בבית. הנאשם פנה לקטין, אמר לו "אתה משתמש בסמים", תוך שהוא מכה אותו באמצעות צינור בגופו ובראשו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו לקטין חבלות של ממש בדמות שריטה מתחת לעיניו השמאלית ושריטה בזרועו הימנית.

הנאשם, במעשיו המתוארים בעובדות כתב האישום, תקף את הקטין וגרם לו חבלה של ממש, בהיותו אחראי עליו.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי. ב"כ המאשימה הדגישה שמדובר במעשים קשים  וחמורים, שכן מעשי אלימות שמקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באב שאחראי על בנו ומכה אותו בביתו.

ב"כ המאשימה הפנתה לע"פ 4875/11 שם נקבע ע"י בית המשפט העליון כי הלכה היא שמעשי האלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת ... הרי הכוחות הם גדולים כאשר מדובר באלימות כלפי קטינים.

עוד עמדה ב"כ המאשימה על עברו הפלילי של הנאשם, הכולל הרשעה בתקיפה בנסיבות מחמירות, איום, גניבה וסמים שמעיד כי דרך זו אינה חדשה לו.

ב"כ הנאשם מנגד עתר שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם ולהסתפק במאסר מותנה וזאת בהתחשב בהודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, חלוף הזמן מיום ביצוע העבירה ללא הסתבכות נוספת עם רשויות החוק. יחסיו של הנאשם עם כלל ילדיו, לרבות המתלונן תקינים.

עוד נטען שהנאשם הביע חרטה על מעשיו והודה כי טעה בהתנהגותו - הוא מסר מכתב לעיונו של בית המשפט בו הוא מביע חרטה כאמור - "...היום אני הבנתי שהילדים זה הדבר החשוב ביותר ולא צריך להרים ידיים... אני מבקש סליחה ".

הנאשם יליד 1976, לחובתו 5 הרשעות קודמות בתחום הסמים והרכוש. הרשעתו האחרונה משנת 2007 בגין עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה משנת 2002.

קצין המבחן ניסה לקבל תסקיר נפגע אודות הקטין, אך בשל אי התייצבותו לפגישות שנקבעו לא נערך תסקיר כאמור.

הפסיקה הדגישה לא אחת את חומרתן של עבירות האלימות במשפחה וריבוי תופעה זו. אין צורך להכביר מילים לגבי חומרת מעשי אלימות המופנים כלפי קטינים וחסרי ישע.

בצד השיקולים לחומרה, אתחשב לקולא בהודאת הנאשם אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, החרטה שהביע על מעשיו במכתב שהגיש לעיון בית המשפט. הנאשם הביע חרטה והפנים את הנזק שגרם לילד שלו. מהתנהגותו ניתן ללמוד כי מעשיו היו פרי משבר שעבר לפני שנים בעולם הסמים ולא תוצאה של התנהגות מכוונת - מתמשכת.

מכל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הן לחומרה והן לקולא, החלטתי שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם ועל כן הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         12 חודשי מאסר, מתוכם חודשיים לריצוי בעבודות שירות והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים מהיום שלא יעבור עבירה בה הורשע.

ב.         קנס בסך 1,000 ש"ח או שבעה ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מהפיקדון והיתרה תוחזר לנאשם.

ג.          חתימת התחייבות כספית על סך 5,000 ש"ח שלא יעבור עבירה דומה במשך שנתיים מהיום.

הנאשם יתייצב בתאריך 30.09.2012 בפני הממונה לתחילת ריצוי עבודות השירות.

הנאשם הוזהר, כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע - כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.